פרויקט על העיוורון שאצרה דנה גילרמן עוסק בהתנחלויות מנקודת מבטם של האמנים, כמו גם של האוצרת, אשר חיים במרכז ולומדים על מה שקורה ’שם’ בעיקר דרך התיווך של המדיה. 

האינתפיאדה הראשונה והשניה הניבו הרבה עבודות פוליטיות. מרביתן, אם לא כולן, עסקו במצב הפוליטי על ידי התייחסות לפלשטיני, ’האחר’ או על ידי עיסוק בכיבוש ובעם הכובש. מעטות מהן, אם בכלל, עסקו במתנחלים ובהתנחלויות. זו נותרה נקודת עיוורון בסצנה האמנותית. 

העבודות צולמו בשטחי הגדה המערבית ועזה, על-ידי אמנים שנסעו למקום בלתי מוכר, ומאיים במידה רבה. הם נתקלו בתגובות עוינות של אנשים מפוחדים שרואים ביהודים מבחוץ אויבים. בכל אחת מהעבודות ניתן לחוש את החשש מהמפגש עם המקום. כל עבודה היא תוצאה של דרך התמודדות שונה. חלק מהאמנים העדיפו להפוך את הסצנה המצולמת לפריים ניטראלי שקשה להבין היכן צולם, אחרים החליטו להתעמת עם החשש, להתגרות בבני המקום, כמעט עד לחילופי מהלומות. בעבודות מסוימות ניתן לחוש את הסלידה של האמן מהמקום ואחרות משתהות ומנסות לבחון את האסתטיקה.
 

הפרויקט כולל את העבודות: 

אבי מוגרבי, "פרט 4"
עבודת וידאו הפגנה של תנועות "כח" ו"כהנא חי" הנמשך למופע של להקת רוק חרדית השרה על תקומת פלשתין ונקמה. הסרט (סצנה מתוך סרטו החדש של מוגרבי "נקם אחת משתי עיני"), מתעד את חנוכת מדרשת הרב מאיר כהנא בהתנחלות תפוח. בסרט מוצגת תהלוכה של חוגגים, שמסתיימת במופע רוק משולהב.

יעל ברתנא, "זרעי פרא (פינוי חוות גלעד)"
עבודה המתארת משחק ילדים בו יש להתיר את היחידים מתוך הקבוצה על ידי משיכנה ומאבק פיזי. המשחק מדמה תהליך פינוי במסגרת תוכנית ההתנתקות מעזה והרצועה. צולם באזור הישוב נופי פרת. הסרט צולם בנופי פרת ומהווה מעין סימולציה של התפנות. הוא ממחיש את האופן שבו מתמודד הדור השלישי של הציונות, נערים ונערות בני 18, עם המציאות הפוליטית ובעיקר בנושא ההתנחלויות. הסצנה המצולמת מבוססת על משחק קיים שהומצא על ידי בני נוער, שבמהלכו הם מדמים פינוי.

דורון סולומונס, איתי אנגל, זיו קורן, " גוש קטיף בתמונות"
כתבת חדשות ערוץ 2 המתארת את המצב בגוש קטיף, חיי היום יום, האנשים השונים והמחשבות על הפינוי המתקרב. הצד הויזואלי בכתבה בנוי בעיקרו מתמונות סטילס המתחלפות זו בזו באמצעות morph, לצידם גם הדמיות מחשב ווידאו. כתבה ששודרה לפני כשנה בחדשות ערוץ 2, לקראת ההתנתקות. הכתבה, שהוכנה על ידי הכתב איתי אנגל, הצלם זיו קורן והעורך דורון סולומונס, מנסה לייצר תחושה נוסטלגית של דפדוף באלבום תמונות על ידי שימוש יוצא דופן בתמונות סטילס, בקריינות ובעריכה.

חן שינברג וקטי דור, "נווה דקלים"
מבט ושיחות עם עוברי אורח במרכז המסחרי הקטן של גוש קטיף. בפורמט שמתחקה אחר כתבה חדשותית בטלויזיה, מפנה חן את המצלמה דווקא לילדים ושומע את דעתם על המקום בו הם חיים. הסרט, שצולם בנוה דקלים בחבל עזה, מזמן שיחה על כלבים וכולל מפגשים אקראיים עם דמויות במרכז המסחרי. הסרט נעשה במתכונת של כתבה חדשותית אך בו בעת מחבל בה. על ידי טשטוש הגבול בין עיקר לתפל ושימוש בקלישאות וסטריאוטיפים המוכרים מהתקשורת, חושף הסרט את האופן הבעייתי, המגמתי, שבו מתווכת המציאות לצופה שבבית.

איתן הלר, "נופי פרת ( # 2 )"
הלר מצלם פרגמנטים של קרוואנים על רקע נופים אינסופיים. זוויות הצילום והמרחק מהאובייקט המצולם הופכים את הקרוואנים לקופסאות גפרורים קטנות שנראות לא מזיקות על רקע המרחב שמסביבם. מההתבוננות בסרט עולה התחושה שעל אף שקופסאות אלו מכילות חומר דליק, הן נמצאות שם באופן זמני ובקרוב ייעלמו.

רותי סלע ומעין אמיר, "עלי זהב ע"ש עליז בגין"
הסרט החל כחלק מהסרט "מעבר לאשמה", שצולם בבית מלון בתל אביב ותיעד מפגש בין הבימאיות לבין גברים שנענו למודעת היכרות שפורסמה באתר אינטרנט. אחד הבנים, שכינויו ER-77 , מהתנחלות עלי זהב, הגיע לחדר חמוש באקדח. בעקבות התערוכה הנוכחית נסעו הבימאיות לבית מגוריו. הסרט מתרחש בשני מקומות מקבילים- בתל אביב ובהתנחלות.

איתן הלר, "נופי פרת ( # 1 )"
הלר מצלם פרגמנטים של קרוואנים על רקע נופים אינסופיים. זוויות הצילום והמרחק מהאובייקט המצולם הופכים את הקרוואנים לקופסאות גפרורים קטנות שנראות לא מזיקות על רקע המרחב שמסביבם. מההתבוננות בסרט עולה התחושה שעל אף שקופסאות אלו מכילות חומר דליק, הן נמצאות שם באופן זמני ובקרוב ייעלמו.

ענן צוקרמן, "אסקפיזם חרדתי"
הסרט, שצולם במספר התנחלויות ביהודה ושומרון, שייך לז’אנר הוידיאו האקטיביסטי, שבו האמן, בנוכחותו, מחולל את ההתרחשות. באמצעות מצלמה והרבה חוצפה מנסה צוקרמן להתעמת עם דיירי ההתנחלויות ביהודה ושומרון. הוא מנסה להתארח, להתקבל, להתנחל ובסופו של דבר מתעמת איתם. הסרט חושף את יחסי הכוחות בחברה הישראלית, את הקוים לדמותו של הישראלי הכובש ואת הפרנויה שמאפיינת את שני הצדדים- היהודים המתנחלים והיהודי ה’זר’ שבא מהעיר.

 

תערוכות ופרויקטים (2001-2022)
ארכיונים

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

על העיוורון

פרויקט על העיוורון שאצרה דנה גילרמן עוסק בהתנחלויות מנקודת מבטם של האמנים, כמו גם של האוצרת, אשר חיים במרכז ולומדים על מה שקורה ’שם’ בעיקר דרך התיווך של המדיה. 

האינתפיאדה הראשונה והשניה הניבו הרבה עבודות פוליטיות. מרביתן, אם לא כולן, עסקו במצב הפוליטי על ידי התייחסות לפלשטיני, ’האחר’ או על ידי עיסוק בכיבוש ובעם הכובש. מעטות מהן, אם בכלל, עסקו במתנחלים ובהתנחלויות. זו נותרה נקודת עיוורון בסצנה האמנותית. 

העבודות צולמו בשטחי הגדה המערבית ועזה, על-ידי אמנים שנסעו למקום בלתי מוכר, ומאיים במידה רבה. הם נתקלו בתגובות עוינות של אנשים מפוחדים שרואים ביהודים מבחוץ אויבים. בכל אחת מהעבודות ניתן לחוש את החשש מהמפגש עם המקום. כל עבודה היא תוצאה של דרך התמודדות שונה. חלק מהאמנים העדיפו להפוך את הסצנה המצולמת לפריים ניטראלי שקשה להבין היכן צולם, אחרים החליטו להתעמת עם החשש, להתגרות בבני המקום, כמעט עד לחילופי מהלומות. בעבודות מסוימות ניתן לחוש את הסלידה של האמן מהמקום ואחרות משתהות ומנסות לבחון את האסתטיקה.
 

הפרויקט כולל את העבודות: 

אבי מוגרבי, "פרט 4"
עבודת וידאו הפגנה של תנועות "כח" ו"כהנא חי" הנמשך למופע של להקת רוק חרדית השרה על תקומת פלשתין ונקמה. הסרט (סצנה מתוך סרטו החדש של מוגרבי "נקם אחת משתי עיני"), מתעד את חנוכת מדרשת הרב מאיר כהנא בהתנחלות תפוח. בסרט מוצגת תהלוכה של חוגגים, שמסתיימת במופע רוק משולהב.

יעל ברתנא, "זרעי פרא (פינוי חוות גלעד)"
עבודה המתארת משחק ילדים בו יש להתיר את היחידים מתוך הקבוצה על ידי משיכנה ומאבק פיזי. המשחק מדמה תהליך פינוי במסגרת תוכנית ההתנתקות מעזה והרצועה. צולם באזור הישוב נופי פרת. הסרט צולם בנופי פרת ומהווה מעין סימולציה של התפנות. הוא ממחיש את האופן שבו מתמודד הדור השלישי של הציונות, נערים ונערות בני 18, עם המציאות הפוליטית ובעיקר בנושא ההתנחלויות. הסצנה המצולמת מבוססת על משחק קיים שהומצא על ידי בני נוער, שבמהלכו הם מדמים פינוי.

דורון סולומונס, איתי אנגל, זיו קורן, " גוש קטיף בתמונות"
כתבת חדשות ערוץ 2 המתארת את המצב בגוש קטיף, חיי היום יום, האנשים השונים והמחשבות על הפינוי המתקרב. הצד הויזואלי בכתבה בנוי בעיקרו מתמונות סטילס המתחלפות זו בזו באמצעות morph, לצידם גם הדמיות מחשב ווידאו. כתבה ששודרה לפני כשנה בחדשות ערוץ 2, לקראת ההתנתקות. הכתבה, שהוכנה על ידי הכתב איתי אנגל, הצלם זיו קורן והעורך דורון סולומונס, מנסה לייצר תחושה נוסטלגית של דפדוף באלבום תמונות על ידי שימוש יוצא דופן בתמונות סטילס, בקריינות ובעריכה.

חן שינברג וקטי דור, "נווה דקלים"
מבט ושיחות עם עוברי אורח במרכז המסחרי הקטן של גוש קטיף. בפורמט שמתחקה אחר כתבה חדשותית בטלויזיה, מפנה חן את המצלמה דווקא לילדים ושומע את דעתם על המקום בו הם חיים. הסרט, שצולם בנוה דקלים בחבל עזה, מזמן שיחה על כלבים וכולל מפגשים אקראיים עם דמויות במרכז המסחרי. הסרט נעשה במתכונת של כתבה חדשותית אך בו בעת מחבל בה. על ידי טשטוש הגבול בין עיקר לתפל ושימוש בקלישאות וסטריאוטיפים המוכרים מהתקשורת, חושף הסרט את האופן הבעייתי, המגמתי, שבו מתווכת המציאות לצופה שבבית.

איתן הלר, "נופי פרת ( # 2 )"
הלר מצלם פרגמנטים של קרוואנים על רקע נופים אינסופיים. זוויות הצילום והמרחק מהאובייקט המצולם הופכים את הקרוואנים לקופסאות גפרורים קטנות שנראות לא מזיקות על רקע המרחב שמסביבם. מההתבוננות בסרט עולה התחושה שעל אף שקופסאות אלו מכילות חומר דליק, הן נמצאות שם באופן זמני ובקרוב ייעלמו.

רותי סלע ומעין אמיר, "עלי זהב ע"ש עליז בגין"
הסרט החל כחלק מהסרט "מעבר לאשמה", שצולם בבית מלון בתל אביב ותיעד מפגש בין הבימאיות לבין גברים שנענו למודעת היכרות שפורסמה באתר אינטרנט. אחד הבנים, שכינויו ER-77 , מהתנחלות עלי זהב, הגיע לחדר חמוש באקדח. בעקבות התערוכה הנוכחית נסעו הבימאיות לבית מגוריו. הסרט מתרחש בשני מקומות מקבילים- בתל אביב ובהתנחלות.

איתן הלר, "נופי פרת ( # 1 )"
הלר מצלם פרגמנטים של קרוואנים על רקע נופים אינסופיים. זוויות הצילום והמרחק מהאובייקט המצולם הופכים את הקרוואנים לקופסאות גפרורים קטנות שנראות לא מזיקות על רקע המרחב שמסביבם. מההתבוננות בסרט עולה התחושה שעל אף שקופסאות אלו מכילות חומר דליק, הן נמצאות שם באופן זמני ובקרוב ייעלמו.

ענן צוקרמן, "אסקפיזם חרדתי"
הסרט, שצולם במספר התנחלויות ביהודה ושומרון, שייך לז’אנר הוידיאו האקטיביסטי, שבו האמן, בנוכחותו, מחולל את ההתרחשות. באמצעות מצלמה והרבה חוצפה מנסה צוקרמן להתעמת עם דיירי ההתנחלויות ביהודה ושומרון. הוא מנסה להתארח, להתקבל, להתנחל ובסופו של דבר מתעמת איתם. הסרט חושף את יחסי הכוחות בחברה הישראלית, את הקוים לדמותו של הישראלי הכובש ואת הפרנויה שמאפיינת את שני הצדדים- היהודים המתנחלים והיהודי ה’זר’ שבא מהעיר.

 

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס