נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
הוא אמר על קיר – מחווה לסול לוויט  
מקטלג
מס' קטלוגי
מדיום
סוג הוידיאו
שנה
2019
לינקים
אירועים
פרויקטים
מודלים
פרסומים
פריטים קשורים


בשנות הששים של המאה הקודמת החל האמן האמריקאי סול לוויט ליצור את ציורי הקיר הידועים שלו: טקסטים קצרים של הנחיות שבוצעו על גבי קיר על ידי רַשמים שהוסמכו לכך במיוחד. ההפרדה הפשוטה והנקיה הזו בין רעיון לביצוע, שניים שבדרך כלל נתפסים כהתהוות אחדותית ובלתי ניתנת לחלוקה המתחוללת ברוחו של האמן, הייתה לא רק אבן דרך באמנות המושגית אלא גם שאלה על מקומו של האישי שרק נעשית יותר ויותר רלוונטית בקיום מרובד האלגוריתמים שלנו. כאשר אפילו מרכיבי היצירה האמנותית נעשים מוגדרים וברורים כמו פס ייצור, האם יש דבר מה שבכל זאת יכול להתעקש להשאר מחוץ לקווים, סמוי?

התערוכה "הוא אמר על קיר" מכנסת שלושה-עשר אמנים ואמניות ישראלים שקיבלו על עצמם את האילוץ הבא: לבצע את ההוראות לציור קיר מספר 118 של סול לוויט ברישום קטן מימדים של עיפרון על ניר במקום על קיר ולכתוב טקסט קצר על התהליך. התוצאה היא אוסף התמודדויות חד-פעמיות של ארבעה אמנים ותשע אמניות עם השאלה כיצד ליצור בתוך מסגרת נתונה שכל מה שנדרש בה הוא ביצוע של מספר מצומצם של הוראות מוכתבות מראש והיסוד היחיד בה שהוא אישי במובהק, הטקסט, הוא במדיום שאיננו "שפת האם" האמנותית שלהם. בה בעת, מנקודת מבט אחרת, התוצאה היא גם יצירה אחת על קיר שבוצעה במשותף על ידי שלושה-עשר אמנים מבצעים שממשו יחד מספר מצומצם של הוראות שמתבססות על ההוראות המקוריות של סול לוויט.

אמני התערוכה: רות אור, מאיה אטון, מרב ש. בן אלון, עדן בנט, דגנית ברסט, נועה גיניגר, יאיר גרבוז, הדס חסיד, שי יחזקאלי, הילה טוני נבוק, תומר ספיר, גליה פסטרנק, הלל רומן 

​אוצר: אלכס בן-ארי

 

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

הוא אמר על קיר – מחווה לסול לוויט  


בשנות הששים של המאה הקודמת החל האמן האמריקאי סול לוויט ליצור את ציורי הקיר הידועים שלו: טקסטים קצרים של הנחיות שבוצעו על גבי קיר על ידי רַשמים שהוסמכו לכך במיוחד. ההפרדה הפשוטה והנקיה הזו בין רעיון לביצוע, שניים שבדרך כלל נתפסים כהתהוות אחדותית ובלתי ניתנת לחלוקה המתחוללת ברוחו של האמן, הייתה לא רק אבן דרך באמנות המושגית אלא גם שאלה על מקומו של האישי שרק נעשית יותר ויותר רלוונטית בקיום מרובד האלגוריתמים שלנו. כאשר אפילו מרכיבי היצירה האמנותית נעשים מוגדרים וברורים כמו פס ייצור, האם יש דבר מה שבכל זאת יכול להתעקש להשאר מחוץ לקווים, סמוי?

התערוכה "הוא אמר על קיר" מכנסת שלושה-עשר אמנים ואמניות ישראלים שקיבלו על עצמם את האילוץ הבא: לבצע את ההוראות לציור קיר מספר 118 של סול לוויט ברישום קטן מימדים של עיפרון על ניר במקום על קיר ולכתוב טקסט קצר על התהליך. התוצאה היא אוסף התמודדויות חד-פעמיות של ארבעה אמנים ותשע אמניות עם השאלה כיצד ליצור בתוך מסגרת נתונה שכל מה שנדרש בה הוא ביצוע של מספר מצומצם של הוראות מוכתבות מראש והיסוד היחיד בה שהוא אישי במובהק, הטקסט, הוא במדיום שאיננו "שפת האם" האמנותית שלהם. בה בעת, מנקודת מבט אחרת, התוצאה היא גם יצירה אחת על קיר שבוצעה במשותף על ידי שלושה-עשר אמנים מבצעים שממשו יחד מספר מצומצם של הוראות שמתבססות על ההוראות המקוריות של סול לוויט.

אמני התערוכה: רות אור, מאיה אטון, מרב ש. בן אלון, עדן בנט, דגנית ברסט, נועה גיניגר, יאיר גרבוז, הדס חסיד, שי יחזקאלי, הילה טוני נבוק, תומר ספיר, גליה פסטרנק, הלל רומן 

​אוצר: אלכס בן-ארי

 

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

קירונית
אודי אדלמן
נובמבר 2017 באולם
שכנים גלוקליים
השקת האולם